משבר המשכנתאות בארה"ב

משבר המשכנתאות האמריקני נבע בחלקו מתופעת "היפר צריכה" אמריקנית ועלול בסופו ליצור השפעות שליליות על כלל המשק

מיכל ניסנסון (14/8/2007)
GettyImages\אימאג'בנק
המשבר בשוק המשכנתאות האמריקני עלה לכותרות בימים האחרונים, לאחר שהתמוטטותן של מספר חברות המעניקות משכנתאות מאיימת ליצור תהליך של הידרדרות מתמשכת בשוק האשראי וההשקעות האמריקני בפרט, ובמשק האמריקני בכלל. בזו אחר זו קרסו מספר חברות אמריקניות, האחרונה שבהן היא חברת American Home (AHMMQ.PK), שעיקר התמחותן היתה במתן הלוואות אשראי ומשכנתאות, בין היתר בשוק ה"סאב-פריים" המיועד ללווים בעייתיים. מחירה של מניית American Home צנח ב-31 ביולי מ-10 דולרים למנייה לדולר אחד, ועמד, נכון ל-8 באוגוסט, על פחות מדולר. נכון לרגע זה, על אף קריסתן של מספר חברות אשראי, מסרבות ענקיות המשכנתאות האמריקניות פרדי מאק (FRE) ופאני מיי (FNM) לרכוש משכנתאות סאב-פריים בעייתיות באופן גורף, והמשבר מאיים לא רק על שוק האשראי האמריקני, אלא עלול אף להתפתח לכדי מצב משברי בענפי משק נוספים.
 


 
 

ה"היפר צריכה" האמריקנית והדרכים למימונה

 

 

כתבות נוספות
סכנת "הצונאמי" הכלכלי העולמי 
ירידות בבורסה בת"א בעקבות משבר בארה"ב
 

אי אפשר להבין את המשבר הנוכחי מבלי לערוך קודם כל היכרות עם שוק האשראי האמריקני. שוק האשראי האמריקני בנוי באופן כזה, שבו כל לווה – כאשר הוא מבקש לקבל הלוואה, בין אם קצרת טווח, בערך של אלפים בודדים של דולרים ובין אם לטווח רחוק, בדמות משכנתא – נדרש להראות את "רקורד האשראי" או "היסטורית האשראי" שלו. היסטוריה זו נבנית על סמך ניסיון העבר שהיו למלווים שונים עם לווה ספציפי, ובעיקר ביחס למוסר התשלומים שלו ולעמידתו בתשלום הלוואות בזמן. האשראי, הניתן בארצות הברית בכמויות עצומות, כאשר הלווה נדרש במקרים רבים להתחייב בטווח המיידי להחזר הריבית על סכום ההלוואה בלבד, מאפשר לאמריקנים רבים "למנף" עצמם. האמריקני הממוצע מצליח באמצעות מערכת ההלוואות העניפה לממן לא רק רכישת בית, אלא גם רכישת מכוניות, תשלום על לימודים באוניברסיטה (אשר יקרים מאוד בארצות הברית), מימון חופשות ובמקרים רבים גם מימון כללי של רמת חיים גבוהה יותר.

אמריקנים רבים מצויים במצב של "היפר צריכה" – צורכים הרבה מעבר לגבול יכולתם הכספית בטווח המיידי, כשהם מגובים בקווי אשראי רבים. רבים לוקחים גם משכנתא שנייה, בעיקר לצורך מימון השכלה גבוהה, אשר יכולה להסתכם בעשרות אלפי דולרים לסטודנט. היכולת לשלם מעט בטווח הזמן הקרוב, ולהתחייב רק באשר להחזר הריבית על ההלוואות יוצרת אצל אמריקנים רבים תופעה של גיבנת חובות כבדה. את החזר סכום ההלוואה עצמו, כשהוא נדרש, ניתן לפתור לא אחת על ידי מחזור הלוואות – לקיחת הלוואה חדשה על מנת להחזיר את התשלום עבור הלוואה ישנה, והמשך רמת החיים הגבוהה יותר ממה שהמשכורת מאפשרת.

שוק משכנתאות ה"סאב-פריים": לווים בעייתיים

לווים אשר צוברים רקורד אשראי בעייתי (מפני שלא עמדו בעבר בתשלום הלוואות, פיזרו צ'קים ללא כיסוי, פשטו רגל ועוד), ואינם עומדים אפילו בתשלומי הריבית על ההלוואות שהם לוקחים, הם לווים הסובלים מבעיה של "רקורד גרוע". לווים אלו מתקשים להשיג אשראי בשוק הרגיל ובריביות המקובלות, שלא לדבר על משכנתא או הלוואות בסדר גודל רחב. כשם שהריבית אותה מקבלים הלקוחות "הטובים" מהבנק מכונה פריים, כך התפתח בארצות הברית לאורך השנים שוק ה"סאב-פריים" – שוק אשראי של הלוואות ומשכנתאות בריביות גבוהות בהרבה מאלו שמשלמים הלווים "הבטוחים/הטובים" – כאשר הריביות הגבוהות יותר הן שמשקללות את הסיכון שבהלוואה ללווים עם רקורד בעייתי. שלא כמו הבנקים המוסדיים, המעניקים הלוואות ללווים "בטוחים/טובים", לחברות הסאב-פריים יש צורך במימון עצמי, אותו הן משיגות באמצעות הנפקת אגרות חוב וגיוס כספים ממשקיעים גדולים, כגון קרנות השקעות וקרנות גידור שונות. רווחיהן של חברות הסאב-פריים מתבססים על הפרשי הריביות, אותן משלמת החברה למשקיעיה מול זו שמשלמים הלווים לחברה.

המשבר הנוכחי, הוא בעיקרו תוצאה של תמחור לא נכון של ההלוואות בשוק הסאב-פריים. הריביות שנקבעו ללקוחות המסוכנים היו נמוכות מדיי ולא גילמו בתוכן את רמת הסיכון האמיתית של הלקוחות הבעייתיים. יכולת ההחזר של הלקוחות לא נבדקה במלואה במרבית המקרים ובמקרים רבים ניתנו הלוואות ללווים שאיתנותם הפיננסית ויכולת ההחזר שלהם מוטלות בספק. כתוצאה מכך, לווים רבים לא עמדו בתשלומי ההלוואות. מכיוון שבמקרה של משכנתא – הבית משועבד לבנק וביכולתו של הבנק לעקל אותו במקרה של אי תשלום החוב – עוקלו יותר ויותר בתים. חברות המשכנתאות, שאינן חברות נדל"ן, ביקשו למכור את הבתים הללו. ריבוי המקרים מסוג זה גרם לירידה במחירי הנדל"ן, לאחר שאלו גדלו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, שבהן היתה פריחה בשוק הנדל"ן האמריקני. כתוצאה מכך, יותר ויותר לווים, ובעיקר כאלו שהתקשו בהחזר ההלוואות עליהן התחייבו, החליטו שמוטב להם שביתם יעוקל על ידי הבנק מאשר שייאלצו להמשיך ולשלם את תשלומי המשכנתא. שווי ההתחייבויות של הלקוחות כלפי חברות האשראי הצטמק משמעותית והדבר יצר חוסר יכולת של החברות הללו לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות כלפי מחזיקי אגרות החוב והמשקיעים.

האם מדובר בכדור שלג?

המשבר הנוכחי כבר יצר זעזוע בשוק הנדל"ן האמריקני, עם ירידה חדה במחירי הנדל"ן בארצות הברית. לירידה זו מצטרפת הבעייתיות שנוצרה בשווקים הפיננסיים, כאשר משקיעים רבים תוהים בנוגע לגורל אגרות החוב שהונפקו על ידי חברות הסאב-פריים. הגורם העדין של "אמון המשקיעים" או ציפיות הצרכנים הביא לירידות שערים בבורסה האמריקנית.

מי שעשויות אולי להביא להקטנת מימדי הנזק הן חברות הענק האמריקניות, פרדי מאק ופאני מיי. שתי חברות ענק אלו, החולשות על מחצית שוק המשכנתאות, הן שביכולתן לרכוש את המשכנתאות הבעייתיות, לפחות בחלקן – ולהביא לצמצום מימדי המשבר והשפעותיו על ענפי משק נוספים. במהלך חודש אפריל האחרון הציעה חברת פרדי מאק תוכניות משכנתא נוחות יותר ללווים שנמצאים בתוכניות משכנתא מסוג סאב-פריים - בהן הריבית וסכום ההחזר גבוהים יותר. התוכניות הנוחות יותר שהציעה פרדי מאק אמורות היו לאפשר ללווים להימנע ממצב בו ביתם עוקל על ידי הבנק. אך הסכום שהוקצה לצורך סיוע ללווים המצויים במצב בעייתי, אשר עמד על כ-20 מיליארד דולר, לא יכול לפתור את המצב המשברי. בשבוע האחרון התבטא בנושא מנכ"ל החברה, ריצ'ארד סיירון, כאשר בראיון ל"ניו יורק טיימס" הודיע כי החברה לא תרכוש את משכנתאות הסאב-פריים הבעייתיות. מנכ"ל החברה סבר כי המשבר בשוק האשראי עשוי גם להפסיק את המצב שתואר כ"היפר צריכה", בו לווים שאינם צריכים לקבל הלוואות, מקבלים אותן בתנאי החזר "קלים מדיי".

אגב, החברות פרדי מאק ופאני מיי מוגנות באופן יחסי מפני המשבר, שכן הן כמעט ולא רכשו אג"ח מחברות הסאב-פריים. למעשה, מניותיהן אף התחזקו בשבוע האחרון. מניית פרדי מאק התחזקה בשבוע האחרון בלמעלה מ-7 דולרים למנייה (העומדת, נכון ל-8 באוגוסט, על 62.64 דולרים למנייה) וחברת פאני מיי התחזקה בקרוב לעשרה דולרים למנייה (העומדת, נכון ל-8 באוגוסט, על 66.75 דולרים למנייה) האם שליטתן היחסית בשוק תביא להתייצבות המשבר - ולעת עתה מדובר בסך הכל בחזרה של השוק למימדי האשראי הסבירים וההגיוניים – או שמא אנו נמצאים בתחילתו של משבר במשק האמריקני? ימים יגידו.

מיכל ניסנסון (14/8/2007)